פסק-דין בתיק ע"פ 40703/07

1.      ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כבוד השופט אביטל חן) בתיק פל 601/06 מיום 17.10.2007.

2.      המערער הואשם בעבירה של סירוב להיבדק בדיקת שכרות, לפי סעיף 64ד וסעיף 62 (3)לפקודת התעבורה, ומשכפר בעובדות שבכתב האישום, שמע בית המשפט קמא את עדי התביעה/ מטעם ההגנה העידו המערער וגיסתו גב' רביד גד.  בית המשפט הרשיע את המערער ודן אותו לפסילה בפועל של שנתיים, לפסילה על תנאי, לקנס - 3,000 ש"ח ולמאסר על תנאי של 3 חודשים למשך שלוש שנים.

הדיון בבית המשפט קמא

3.      האירוע התרחש בליל פורים - 15.3.2007. בשעה 04:15 עמדה השוטרת אנה גולדפיין ברחוב וינגייט בירושלים, כאשר עצרה את הרכב שבו נהג המערער. בדו"ח העיכוב (ת/6) ומבדיקת מאפייני חשוב נהיגה בשכרות  (ת/1), עולה, כי תוך שיחתה עם המערער הריחה ריח של אלכוהול הנודף מפיו. תגובת המערער הייתה כי הוא שתה "רק שלוק של בירה, אולי שניים".

4.      המערער נאות לבצע "בדיקת מאפיינים", ובדו"ח צוין, כי מפיו נודף ריח אלכוהול, וכי התנהגותו עליזה, ומכאן החשד שהוא נהג ברכב, בגילופין.

משהודיעה השוטרת למערער, כי בדיקת המאפיינים מעלה חשד של שכרות, הסכים המערער להילוות אליה למקום שבו מוצבת עמדת בדיקה באמצעות מכשיר נשיפה מסוג "ינשוף". אולם, לאחר הגעתם למקום, חזר בו המערער מהסכמתו, וסירב להיבדק. רפ"ק חיים משה אישר בעדותו בבית המשפט קמא, כי המערער סירב להיבדק.

5.      המערער מאשר בעדותו, כי הוא הסכים לבצע "בדיקת מאפיינים" ואף הסכים להילוות אל השוטרת לצורך בדיקה במכשיר הינשוף, אולם משהגיע למקום הבחין באנשים הרבה שהמתינו לבדיקה. המערער טען, כי המתין כשעה וחצי במזג אויר סגרירי, בירח מרץ של ירושלים, כשלגופו חולצה דקה בלבד, וכי בשלב מסוים הודיעו קצין משטרה, כי הותלה רישיונו. זאת, לאחר שהשוטרת גולדפיין אמרה לו שאם ברצונו ללכת לביתו, יתכבד ויחתום על "טופס סירוב להיבדק", והוא עשה כן לא משום שסירב להיבדק, אלא "תחת לחץ". עוד אמר המערער, כי מתחילה הושגה הסכמתו להיבדק בינשוף "תחת לחץ", ואמנם הוא ציין מילים אלה בטופס ההסכמה להיבדק.

6.      גיסתו של המערער, הגברת רביד שהייתה עמו במסיבה, יחד עם בעלה (אחיו), העידה מהיכרותה את המערער, כי אין מנהגו לשתות אלכוהול או לעשן. היא אף העידה,שלא ראתה אותו שותה אלכוהול באותו ערב.

הכרעת הדין

7.      בית המשפט קמא קבע בהכרעת הדין, כי גרסת המערער וגיסתו, נסתרת בעדויות השוטרים ובראיות האחרות.

אחד - השוטרת גולדפיין הריחה ריח אלכוהול שנדף מפי המערער. שניים - אף המערער מודה כי שתה, אלא שהוא מעמיד את הכמות על "שלוק או שניים של בירה". בית המשפט קמא עוד קבע, כי בתחילה כפר המערער בשתיית אלכוהול, כלל ועיקר, וכי לפי גרסה שניה טען המערער, כי הוא שתה בירה בכמות מזערית.

8.      לעניין עבירת הסירוב להיבדק, אין חשיבות לכמות האלכוהול. משעלה חשד, בשל ריח אלכוהול שנדף מפי המערער, כי הוא נהג בשכרות או נהג בהשפעת משקה משכר, או בשל מאפיינים אחרים, ונדרש להיבדק במכשיר אך סירב, הרי שעומדת לדיון השאלה אם המערער סירב להיבדק אם לאו.

בית המשפט קמא קבע בהכרעתו, כי אילו חפץ המערער בביצוע הבדיקה ולא מיאן להיבדק, הרי שהבדיקה הייתה מתבצעת. זאת, בשל כך שכל מעייניהם של שוטרי האכיפה של עבירה זו היא לבצע את הבדיקה ובעזרתה להסיר חשד או לאמתו.  משום כך, בית המשפט קמא אינו מאמין למערער כי לא סירב להיבדק. עוד קובע בית המשפט קמא, כי הודעת הסירוב לא באה כשעה וחצי אחר הגעת המערער למקום ביצעו הבדיקה, כטענתו, כי אם בסמוך להגעתו למקום, ואת שאר הזמן של שהותו "בילה... בטיפול שנגרם כתוצאה מסירובו".

9.      בית המשפט קמא דן בהכרעת הדין בעניינים נוספים: אם השוטרת איימה על המערער, אורך הזמן של עיכובו לצורך ביצוע הבדיקה וטענות נוספות שהעלה הסנגור במהלך הדיון בבית המשפט קמא.

10. בית המשפט קיבל את עדויות השוטרים כאמינות, והרשיע את המערער בעבירה של סירוב להיבדק.

הערעור

11.  ברישא של הודעת הערעור ציין בא כוח המערער, כי הערעור מכוון ל"גזר הדין", בעוד שהוא תוקף גם את הכרעת הדין. בהמשך כותב ב"כ המערער, כי הערעור מוגש על עצם ההרשעה. לפיכך אתייחס לערעור כערעור על ההרשעה שבהכרעת הדין. 

12.  המערער תוקף את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא, לפיהם העובדות הקימו יסודות להרשעה בעבירה של סירוב להיבדק.

13.  ואולם, המערער אינו מסתפק בתקיפה זו, אלא יורה חצים לכל עבר, כאילו הורשע המערער בנהיגה בשכרות, שהיא העבירה העיקרית. בין השאר: כתב האישום אינו מגלה עבירה; לא ניתן הסבר מספיק למערער על המשמעות של סירובו להיבדק; עצם הדרישה מנוהג רכב להיבדק במכשיר הינשוף מהווה פגיעה בעקרונות ובזכיות בסיסיות שלפי חוקי יסוד; עיכוב נהג לצורך בדיקה כאמור לתקופה העולה על 30 דקות "אסור בתכלית האיסור", ולענייננו "מהווה פגיעה בבריאותו של אזרח".

בא כוח המערער מוסיף שאלות וסוגיות נוספות שנטענו גם בתיקים אחרים, שעניינם נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים. בין שאר הטענות: לא הוגדר מה הוא "משקה משכר", המכשיר לא אושר כדין, אין לקבוע "שכרות" אך על פי תוצאת בדיקה במכשיר הינשוף, לא נקבע בדין כי ריכוז האלכוהול באוויר נשוף הוא ריכוז האלכוהול בגופו של אדם ועוד טענות למכביר.

14.  הנה כי כן, התקיפה היא על הקביעות העובדתיות בעניין הסירוב להיבדק, אך גם תקיפת ההסדר החוקי הנוגע לבדיקת נהגים החשודים בשכרות במכשיר הינשוף.

לצורך תקיפת ההסדר החוקי, מגייס הסנגור המלומד חוות דעת בעניין אי-אמינות המכשיר של בדיקת נשיפה ואי-מהימנות שיטת הכיול שנעשית בו על ידי משטרת ישראל.

דיון